אני רוצה לשתף אותך במשהו שאני חושב עליו הרבה לאחרונה.
כבר שנים שאני מלווה אנשים – בקורסים, בתהליכים אישיים, ובהכשרות מקצועיות.
בזמן האחרון הרגשתי שמשהו צריך להשתנות, שהדרך שבה אנחנו לומדים ומלמדים צריכה להתעדכן.
זה כמו עם הילדים שלי.
אני לא נותן להם נאומים, ונדיר שנשב לשיחה ארוכה על התמודדות כלשהי
זה לא עובד ככה, וזה גם לא טבעי.
הדרך שבה הם באמת לומדים היא מתוך החיים עצמם.
משפט קטן פה, תובנה שם,
*תוך כדי העשיה שלהם בחיים עצמם*
בלי הרצאות, פשוט תקשורת תוך כדי החיים
זה הרבה יותר מלמד מ'שיעורים'.
זו לא רק תובנה לחיים האישיים שלי,
זו גם הדרך שאני עובד בה עם אנשים שאני מלווה:
ללמוד מתוך עשייה.
אני רואה את זה שוב ושוב גם בקורס "מכוונים" שאני מעביר.
כן, יש תוכן, יש המון מידע, יש מבנה.
אבל עיקר הלמידה קורית תוך כדי עשייה.
הסטאז', ההדרכה המקצועית
כשאתה מתחיל לנסות, לראות מה עובד, מה לא,
ולשמוע משוב ממישהו עם עין חדה שיכול לדייק אותך.
זה הקונספט של המועדון החדש
זה לא מקום לשמוע הרצאות.
זה לא קורס דיגיטלי שמצטבר לך על המדף הווירטואלי ולא נוגע בך.
במקום זה, זה מקום שבו אתה פועל,
מתבונן על מה שעשית בשבוע החולף,
ולומד תוך כדי תנועה איך לשפר, לדייק ולהתקדם.
ואני איתך שם לדייק ולהיות עבורך מישהו להתייעץ איתו
אני מאמין שזו הדרך הטבעית ללמוד –
ורוב האנשים צריכים את הליווי השוטף הזה, כדי להשיג את המטרות שלהם
למי זה מתאים?
אני מזמין אנשים שיש להם מטרות גדולות,
פרויקטים שחשובים להם,
אנשים שמוכנים לעבוד,
ומבינים שהלמידה האמיתית קורית תוך כדי עשייה.
בהצלחה
מתי וכסלר
