לא רוצה לענות בנאיביות כן, ולא בציניות לא יכול להיות שצריך להבין מחדש מה זה אומר להתפלל הנה מה שיהודה המקבי אומר לפני המלחמה [מקבים א ג]: התקדשו למחר והיו לבני חיל להלחם באויביכם אשר התקבצו להכריתנו ולאבד את מקדשנו.

בפרק החדש בפודקסט פעולה מכוונת השבוע על הספר להנהיג את השבט של סת גודין אנחנו לומדים ש יש תקופות שבהן נראה שהכול מתפרק: המוסדות שהכרנו, החוקים הישנים, והדרך שבה אנשים מתנהלים בעולם. נשמע כמו בלגן? אולי. אבל זה גם בדיוק

אני רוצה לשתף אותך במשהו שאני חושב עליו הרבה לאחרונה. כבר שנים שאני מלווה אנשים – בקורסים, בתהליכים אישיים, ובהכשרות מקצועיות. בזמן האחרון הרגשתי שמשהו צריך להשתנות, שהדרך שבה אנחנו לומדים ומלמדים צריכה להתעדכן. זה כמו עם הילדים שלי. אני

אנשים שואלים אותי לפעמים: מה כבר אפשר לשנות בשעה אחת בשבוע? אז צ'מעו סיפור טרי   תמיד חלמתי שיום אחד אני אוכל ללמד באנגלית, אבל זה הרגיש רחוק. אני כבר כמה שנים 'משתפר' באמצעות האזנה לשיעורים באנגלית אבל זה לא

*מה אם ניסיתי כבר הרבה זמן ולא הצלחתי, ונתתי את כל כולי?* 😓 *מתי אני צריך להרים ידיים ולהבין שאולי פשוט זה לא אפשרי, והגיע הזמן לשחרר?* 🤷‍♂   *אנחנו חיים בתרבות שבה מקובל לחשוב שאם לא הגעתי לתוצאות שאני

שלום לכולם באמת שברנו שיא חדש ויש מריבה על טקס יום השנה למלחמה יש לי הצעה במקום לבחור צד אנחנו יכולים להשפיע על שני הצדדים ועל תרבות ההנצחה בארצנו מהיום ולדורות   השאלה איך מנציחים ואיך עושים זיכרון שמרים ולא